קשה יש רק בלחם וגם אותו אוכלים
מגבלות העידן החדש
בתקופה הנוכחית אנו חווים מצוקות רבות. המצב הכלכלי קשה, המחירים עולים והשכר נשאר קבוע. רבים מוצאים את עצמם בקושי להתקיים. מצד שני, הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מהיר אך רוב האנשים אינם יכולים ליהנות מזה. הפערים גדלים, העשירים הופכים עשירים יותר והעניים נשארים מאחור. החברה נהיית יותר מפולגת.
אנשים רבים מתקשים לשלם על צרכים בסיסיים כמו מזון, שכר דירה ותרופות. אפילו מוצרי מזון בסיסיים כמו לחם הפכו למותרות עבור חלק מהאוכלוסייה. בנוסף, המצב הביטחוני והפוליטי רעוע. יש הרבה חוסר ודאות לגבי העתיד.
משבר הזהות
רבים חשים מבוכה וחוסר משמעות. הערכים שהנחו אותנו בעבר כבר אינם רלוונטיים. הטכנולוגיה והתקשורת יצרו מציאות חדשה שאנו עדיין מתקשים להסתגל אליה. אנשים מרגישים אבודים ומנותקים. חסרה תחושת שייכות ומטרה.
גם המשפחה המסורתית עוברת משבר. שיעור הגירושין עולה, והקשר בין ההורים לילדים משתנה. החברה הופכת אינדיבידואליסטית יותר. כל אחד דואג לעצמו. חסרה תחושת הקהילתיות.
חוסר אמון במוסדות
אמון הציבור בממשל, בתקשורת ובמוסדות אחרים ירד משמעותית. אנשים מרגישים שהמערכת אינה פועלת לטובתם אלא לטובת בעלי האינטרסים וההון. פער הדורות גדל, וצעירים רבים מאבדים אמון בדמוקרטיה ובמוסדות השלטון.
יש תחושה של ניכור וזרות בין האזרח לשלטון. לעיתים נדמה שאנו חיים במציאות מקבילה שאינה קשורה לחיינו. זה מוביל לתסכול, כעס ואדישות פוליטית. עתיד הדמוקרטיה נראה מעורפל.
אובדן הסולידריות
הסולידריות החברתית פחתה. בעבר הייתה תחושה ש"כולנו באותה סירה" ויש לנו אחריות הדדית. היום התפישה היא שכל אחד אחראי לגורלו. אין ערבות הדדית ודאגה לחלשים בחברה.
קבוצות רבות מרגישות מקופחות ומנוצלות. יש פחות נכונות לסייע למי שנתפס כ"אחר". גם האמפתיה כלפי מהגרים ופליטים פוחתת. החברה הופכת אדישה ומנוכרת יותר.
התדרדרות ערכית
ערכים הומניסטיים ומוסריים נשחקים. תופעות של אלימות, גזענות ושנאת האחר מתפשטות. השיח הציבורי הופך ציני ופוגעני. פערים כלכליים וחברתיים יוצרים מרירות וקיטוב.
גם המוסר האישי והמשפחתי נפגע. אנשים הופכים יותר אנוכיים וחסרי אחריות. ערכים של נאמנות ומחויבות בין בני זוג והורים וילדים נשחקים. החברה הופכת חסרת לב ואכפתיות.
סיכום
אנו חיים בתקופה מורכבת וקשה. הבעיות רבות ועמוקות – כלכליות, חברתיות, ערכיות ופוליטיות. עם זאת, בכוחנו לבחור בעתיד טוב יותר אם נפעל יחד מתוך אחריות, סולידריות ואכפתיות. יש לחזק את החוסן החברתי ולהיאבק למען צדק חברתי. עלינו לשמור על ערכי הומניזם ומוסר, ולחנך את הדורות הבאים להם. זוהי משימה לאומית ראשונה במעלה שאסור לנו להזניח.